נולד ב- 25.11.1992, גדל והתחנך בסביון. בן לאורית ואילן, אח בכור לגיא, מאיה ויונתן.

בנובמבר 2011 התגייס והתנדב ליחידת מגלן בה שירת כלוחם ואיש צוות. עומר, נכנס לעזה עם היחידה וחבריו כבר בתחילת מבצע "צוקאיתן". היחידה פעלה באזור חאן יונס, בניסיון לאתר ולהרוס מנהרות שחדרו לשטח ישראל. ב-30 ליולי, בזמן פעילות מבצעית לאיתור מנהרה, אירע פיצוץ עצום של מנהרת תופת מתחת למרפאה של הרשות הפלשתינאית והוא נהרג. בן 21 היה בנופלו. יחד איתו נהרגו גם שניים מחבריו גיא אלגרנטי ומתן גוטליב ו-19 חיילים נפצעו.

עומר היה בחור נעים הליכות ואינטליגנטי. הוא ניחן במוטיבציה גבוהה,
מקצוענות, צירוף נדיר של נחישות ועדינות, שכל ישר ורגישות, ראיית האחר וחמלה. הוא נהג להציב לעצמו מטרות קשות ותובעניות, אבל יחד עם זאת, הוא לא התחרה בחבריו ולאהתפאר בהישגיו. הצלחותיו היו שקטות ומקור כוחו להמשיך ולנסות. עומר היה איש צעיר עם עיניים רכות וחיוך שהצליחו לכבוש את כל מי שפגש, תבונה עמוקה וחוכמת הלב.

ענף הספורט היווה חלק מרכזי וחשוב בחייו. הוא אהב ריצה, שחיה, סקי וכדורגל.

הריצה היוותה עבורו אתגר ושמחה כאחד. הוא אהב לרוץ לבדו, עם כלבתו או עם חבריו לאורך שבילי מחוזות ילדותו, ומאוחר יותר, משהחל להתכונן לגיוס, לאורך חוף הים ובדיונות בראשון לציון. כבר בילדותו השתתף בתחרויות ריצה מטעם בית הספר ובהמשך ייצג את היחידה בתחרויות צה"ל. בזמן שירותו, בבסיס או בסופי השבוע הקצרים בבית, אהב לצאת לריצה ונהג לצרף אליו את חבריו.

ולכן מתוך האהבה, הגעגוע הכאב והזיכרון, הונצח עומר במרוץ סביון (החל ממרוץ סביון ה-7) שמביא אלפי רצים ונקרא"רצים וזוכרים".